המלצות וביקורות

לאורך התקופה הקצרה יחסית בה פועל "המסע" בישראל, אספנו מספר לא מבוטל של המלצות ממשתתפים ומטפלים, וביקורות שנכתבו בעיתונות ובמדיה.

אתם מוזמנים להתרשם בעצמכם…

>> לצפייה בקטעי וידיאו של מטפלים המספרים על חחויותיהם מהמסע

>> לקריאת ביקורות ממשתתפים בסדנאות המסע.

>> לקריאת ביקורות שנכתבו בעיתונות ובמדיה אודות המסע וברנדון בייס.

5 תגובות לפוסט "המלצות וביקורות"

  1. מאת קטיה:

    אני כל הזמן מתחילה לקרוא את הספר משתעממת מכל הסיפור שלה ומפסיקה לקרוא . מאיזה פרק העניין באמת מעניק איזה שהוא כלי מעשי להתמודדות ? כי לא ממש מעניין אותי הסיפור שלה .. הבנתי את הנקודה . אין צורך ב 8 פרקים בשביל זה .

    • שלום קטיה
      את יכולה לעבור ישירות לסוף הספר, ולקרוא את התהליך עצמו.
      ויכול להיות כי גם הוא ישעמם אותך, אם לא הבנת או הרגשת את החלק שמסביר מה קורה שם…
      המסע לא בהכרח מתאים לכולם, ןאנחנו מכבדים את כל התגובות. בהצלחה

  2. מאת irinadronov:

    על מנת להגיע למדיטציה "מתנה" עשיתי מסע אמיתי עם הרשמה0
    וקוד וסיסמה. ובסוף האתר לא מופיע. מאוכזבת.

  3. מאת אפשרי:

    רציתי לשתף אתכם בחוויה אישית שחוויתי לאחר קריאה של ספר המסע פעם אחת בלבד.
    (התאור מפורט, אך בגלל שאיפה לקצר בכל זאת, השמטתי חלק מפרטי הסיפור)
    סיימתי לקרוא את הספר והחלטתי שהשלב הבא שלי הוא להתנסות במסע בעזרת מטפל או מטפלת מוסמכים.
    הגעתי למישהי דרך האתר של "המסע" וקבעתי פגישה לעוד מספר ימים.
    עוד לפני הפגישה, באחת הימים בצהרים, צלצלו אלי מבית הספר של בני בן ה-7 (כיתה א') וסיפרו לי שהוא נפל ונחתך ליד העין.
    הגעתי לבית הספר וגיליתי שהחתך לא גדול אך עדיין נדרש טיפול (הדבקה או תפירה). הלכתי איתו למיון ילדים בבית החולים הקרוב.
    כשהגענו, ניקו לו את החתך, שמו פד קטן עם פלסטר וביקשו מאיתנו להמתין עד שיגיע תורנו לבצע הדבקה של החתך.
    כשחיכינו, החלטתי שאולי אעשה איתו מסע. אמנם קראתי את הספר פעם אחת ולא זכרתי בדיוק מה לעשות, אבל חשבתי ששווה לנסות. מקסימום … אצליח.
    שאלתי אותו אם הוא רוצה שננסה משהו ביחד כשאנחנו ממתינים. הוא הסכים.
    שאלתי אותו מה הוא מרגיש וביקשתי ממנו לחפש הרגשה מתחת להרגשה הזאת, אחרי תיאור של 4 הרגשות הוא אמר שהוא מרגיש שמחה ומתחת לשמחה כבר אין הרגשה אחרת.
    ביקשתי ממנו להכנס עם ההרגשה הזאת לחללית קטנה ונעימה ולצאת למסע קטן בתוך הגוף שלו, אל החתך. ביקשתי שיתאר לי מה הוא רואה מבפנים והוא תאר את החתך (אפילו סיפר שהוא רואה מבפנים חלק מהתחבושת שבחוץ).
    שאלתי אם הוא נזכר במקרה אחר שקרה לו. הוא שיתף אותי במקרה של נפילה שלו בקיטנה לפני שנתיים. שאלתי אותו בגלל מי הוא נפל ואחרי שענה לי החזרתי אותו להרגשה של השמחה, הושבתי אותו ליד המדורה ומתוך ההבנה שלו של היום הוא הבין את עצמו הקטן ואת המדריכה ונתן להם בלונים של שמחה ושל בריאות.
    חזרנו לחללית וביקתי ממנו להסתכל שוב מבפנים על החתך.
    הוא אמר לי שהוא לא רואה חתך שהכל שלם !!!!

    בהמשך הדביקו לו את החתך ועוד באותו ערב כבר לא כאב לו המקום ולא התנפח (למרות שבשלב הראשון הוא היה קצת כחול ונראה "לא טוב"). כבר למחרת הוא לא הרגיש דבר ונראה שנשאר לגוף רק להשלים פיזית את מקום החתך.

כתיבת תגובה