המסע לחופש מאלרגיה

מאת: איילה אורי (מסלול מטפלים של המסע)

נ. בת השמונה וחצי הגיעה אליי למסע בגלל קשיים חברתיים בבית הספר. אמה סיפרה שלעיתים קרובות היא חוזרת מביה"ס כועסת, לאחר שנעלבה מילדים בכיתה או רבה איתם.

ראיתי לפניי ילדה מקסימה, שבקלות רבה שיתפה פעולה במסע. היא סיפרה לי על מריבה שהייתה לה בכיתה באותו יום. אחת התלמידות התעצבנה עליה וקיללה אותה תוך כדי משחק בהפסקה, ונ. נעלבה ממנה.

ישבנו על הפופים הגדולים בחדר הטיפולים שלי, ודקות אחדות לאחר שהתחלנו בשיחה, נ. שאלה אם יש בחדר שערות של חתול… הבחנתי שעיניה אדומות מעט והיא משפשפת אותן, והאף שלה גדוש. היא התלוננה שעיניה מגרדות וביקשה טישו… שאלתי אותה אם היא אלרגית לחתולים, והיא ענתה שהיא אלרגית לחתולים ושרקנים (בעל חיים ממשפחת המכרסמים).

אכן יש לי חתולה, ולמרות שאני מנקה בתדירות גבוהה את חדר הטיפולים ומונעת מהחתולה להיכנס אליו, כנראה שהיא הצליחה להתגנב פנימה ולהשיר כמה שערות על השטיח… רגשי האשמה גאו בי…

כיוון שאני מאמינה בכל לבי באפשרות של המסע לרפא אלרגיות – אני "הבראתי", אם אפשר לקרוא לזה כך, מאלרגיה לחתולים שליוותה אותי מאז הילדות המאוחרת, ויודעת שאצלי הריפוי קרה תוך כמה דקות מהרגע שחשפתי וניקיתי את סיבת השורש – החלטתי לנסות להתייחס במסע של נ. גם לנושא זה.
אין לי ספק שאמה של נ. לא תיארה לעצמה שהמסע יעסוק גם באלרגיה של בתה…

נ. פגשה בדמיונה מדריך רוחני על פי הנחיותיי. ניסיתי להנחות אותה לכך שהמדריך יניח את ידיו המרפאות והאוהבות על עיניה וירגיע אותן, אך זה לא עזר.

לאחר שהעלתה זיכרון נוסף, מוקדם יותר, שקשור לבעיה הרגשית שבגללה הגיעה, והמדריך העניק לה כוחות מחזקים שיעזרו לה בהתמודדות, שאלתי אותה אילו כוחות המדריך יכול לתת לה שיעזרו גם לאלרגיה, והיא ענתה מיד שהוא צריך להבריח את החתולים והשרקנים.
שאלתי אותה מה היה קורה אם זה לא היה אפשרי, והם היו חייבים להישאר בסביבה, מה היה עוזר לה אז.
היא התעקשה שהוא חייב להבריח אותם, כי היו להם פעם שרקנים בבית, והם השאירו אותם בחצר מחוץ לכלוב, וחתול הרג את השרקן האהוב עליה…

שאלתי אותה מה היא מרגישה, ואפשרתי לה להרגיש שוב ולתאר את העצב והאובדן שהרגישה כשהשרקן מת (היא השתמשה, כמובן, במילים וביטויים שילדים משתמשים בהם), ולהרגיש ולתאר את הכעס שלה על החתול.

לאחר מכן הצעתי לה להזמין את החתול למדורה, להגיד לו את כל מה שהיא מרגישה ולתת לו לענות.
ילדים בדרך כלל משתפים פעולה בקלות, ולרוב אינם רואים כל בעיה בכך שבמציאות חתולים אינם יודעים לדבר… (ואם כן, אפשר פשוט להעניק לחתול בלון עם יכולת דיבור ולתת לו לנשום את הבלון).

נ. אמרה לחתול שהיא מבינה ששרקנים הם הטרף שלו, אבל היא כועסת עליו שהרג דווקא את השרקן האהוב עליה. הוא יכול היה ללכת לחפש לו טרף אחר.
החתול ענה לה שהוא מצטער, הוא לא ידע שזה השרקן האהוב עליה, ופשוט התנהג כמו שחתולים מתנהגים. הוא גם הבטיח לה שיותר לא יתנהג כך.
נ. סלחה לחתול בקלות, כדרכם של ילדים, ו… האלרגיה פשוט הפסיקה בבת אחת!
כעבור מספר דקות שמתי לב שעיניה התבהרו והיא הפסיקה לקנח את האף.

לאחר ההקלה המשכנו בכך שהזמנו למדורה את מי שהיו מעורבים בנושא הרגשי שלה, ולאחר שיחה קצרה נוספת היא סלחה וסיימה את המסע כשהיא שמחה וקלילה.

אני נמצאת בקשר עם אמה של נ., שדיווחה לי שנ. לא סבלה מאז מהתקף אלרגיה, וגם יחסיה עם חבריה וחברותיה לכיתה השתפרו מאוד.

כתיבת תגובה